<h1>ארחות חיים הלכ' שבת סימן תמ"ג</h1>
<h2>דף סט:</h2>
ההולך במדבר ולא ידע מתי יהיה יום שבת מונה מיום שטעה ששה ימים ומקדש יום א' ומברך בו ברכת היום ומבדיל במוצאי שבתות בכל יום ויום אפי' ביום זה שהוא מקדש ומבדיל בו והטעם כדי שלא ישכח תורת שבת. ואם איש עני הוא שאין לו במה יתפרנס אם לא ישתכר עם בני שיירא עושה מלאכה אצלם בכל יום ויום כדי פרנסתו כדי שלא ימות ואסור לו לעשות יותר על פרנסתו שכל יום ויום ספק הוא ואם ידע שהיום יום ח' ליציאתו או ט"ו וכיוצא בזה הזמן הרי זה מותר לעשות מלאכה אותו היום שהרי הדבר ודאי שלא יצא בשיירא בשבת ושאר הימים חוץ מזה עושה כדי פרנס' וה"ה שיכול לילך עמה' חוץ לתחום שגם זה צורך חייו שאם יניח שיירתו ימות במדבר וראיה על זה דאמרינן דההוא יומא מנכר ליה בקידושא ואבדלתא ואם יהי' אסור לצאת עמהם חוץ לתחום לימא דמנכר ליה דלא נפיק חוץ לתחום.
